ראיון- 103- זוגיות עם הפרעת קשב

זוגיות היא תת מערכת במשפחה והבסיס החשוב ביותר במשפחה. 

זוגיות היא על בסיס וולנטרי לעומת שאר חברי המשפחה שהם על בסיס קשר דם. 

 יש כאן אלמנט של בחירה לעומת שאר חברי המשפחה, קשר שצריך לעבוד בו, לא מתקיים מעצמו 

 בעידן הנוכחי, אנו עדים להרבה סוגי זוגיות ומשפחות , מימוש עצמי ואיכות חיים אישית הם ערך עליון דבר שמסביר את אחוז הגירושין הגבוה.

אנשים החיים בזוגיות טובה נהנים מאיכות חיים גבוהה יותר בכל הרבדים.  

שלב ההתאהבות  מאופיין בפרץ רגשות חזק, תחושות גופניות חזקות, תשוקה, דרך אהבת בן הזוג אותנו ,אנחנו מרגישם טוב יותר עם עצמנו.

משך זמן התאהבות הוא בין מספר חודשים לשנתיים,    לאחר מכן מגיע שלב האהבה שזה השלב המאתגר בקשר.

לפני הנישואין ,הציפיות שלנו מהקשר הזוגי הן גבוהות מאד, אנחנו מפנטזים על חיי אושר עם בן זוגנו אולם  בדרך כלל פנטזיה זו טופחת לנו על הפנים ואנחנו מגלים שזוגיות זה עסק לא פשוט ואין כמעט זוג שלא חווה תחושות של אכזבה ותסכול.

 מערכות יחסים זוגיות ארוכות טווח מבוססת  על מחויבות הדדית לתמוך, לדאוג זה לזה, לחיות בשיתוף, למזג כוחות, להביא ילדים לעולם לדאוג להם ביחד, להקל אחד על השני את הטיפוס במשעולי החיים ולעבור תהליך של צמיחה הדדית .

זוגיות זה הקשר היחיד שיש לו השפעה עצומה על החיים שלנו.

זוגות שואפים לחוש בזוגיות שלהם יציבות ואיכות- הדבר מקנה שקט וביטחון.

זוגיות זה קשר מורכב בשל סיבות אלו:

1. אנחנו לא מגיעים לזוגיות כדף חלק  אלא עם היסטוריית חיים, מטען רגשי, טראומות מיחסים קודמים. כל זה משפיע ומושלך על הזוגיות. 

2.שלבי התפתחות זוגיים ומשפחתיים נורמטיבים שמביאים באופן טבעי משברים התפתחותיים.

3.זוגיות זה הקשר היחיד שנושק כמעט בכל תחומי החיים:

    פרנסה, תקשורת, מיניות, חלוקת תפקידים , קשר עם משפחות מוצא, מיניות,

   הורות, חברים, תחביבי   ועוד.

* מציאות זו מייצרת אינטנסיביות  וקונפליקטים , לא הגיוני שלבני זוג תהיה חשיבה דומה בכל התחומים הללו(שני אנשים שונים)

*בשל אינטנסיביות הקשר ,לכל זוגיות יש תקופות של עליות ומורדות בקשר.

הפרעת קשב

זו הפרעה נוירולוגית מולדת המשפיעה על יכולת הריכוז, השליטה בדחפים והארגון. כאשר לאחד מבני הזוג

רמת ההפרעה היא על מנעד שיכול לבוא לידי ביטוי בהפרעה קלה או חמורה יותר .

אופיה של הפרעת הקשב וכיצד זה ישפיע על הבן אדם מושפע רבות מהסביבה בה גדל  , מהיחס של 

המשפחה ושל מסגרות החינוך כלפי ההפרעה ודרכי הטיפול בה.

רוב הפעמים להפרעת הקשב מתווספים 2 עד 3 סיפטומים נוספים כמו ויסות חושי , חרדות ודיכאון, לקויות למידה, היפראקטיביות , הפרעת התנגדות וכו.

אני מדמה אדם עם הפרעת קשב, כמו שלט שנמצא בראש שלו וכל הזמן מזפזפ , 

מתקשה להתמקד ולהתרכז בערוץ אחד.

מאפיינים של אדם עם הפרעת קשב :

-מעופף/ת, מתנתק/ת, לא מרוכז/ת .

- קושי בלתכנן דברים מראש. 

- להתחיל דברים ולא לסיים אותם.

- אימפולסיביות - לאמר דברים בלי לחשוב, חוסר טקט .

- מתקשה להתחיל במשימה- דחיינות

- לשכוח דברים שנאמרו לו- הסחת דעת. 

- סף תסכול נמוך-קושי בדחיית סיפוקים.

- חוסר סבלנות.

 - תפיסת זמן שגויה- איחורים, חוסר זמן להספיק בלעמוד במשימה 

 - תזזיתיות .

- התפזרות לכמה מוקדים וכו.

- אגרסיביות. 

- קושי בהקשבה .

בעיות בזיכרון.

כמובן שלא לכל אדם עם הפרעת קשב יש את כל הסימפטומים הללו, לכל אחד יכולים להיות סימפטומים שונים או מצומצמים מהאחר .

ילד עם הפרעת קשב מזמן כלפיו כעס וביקורת, אם בשל תזזיתיות, תגובות אימפולסיביות , חוסר ריכוז ,

אי יכולת לעמוד במשימות וכו'.

ילד כזה מעורר אצל ההורים תחושות של תסכול, אכזבה ,חוסר אונים, בושה ואשמה.

תחושות אלו מושלכות על הילד בכעס, ביקורתיות , אי קבלה וכו'.

נוצרים מעגלים בהם הילד חווה כלפיו הרבה כעס, דבר שמכניס אותו לחרדה שגורמת להעצמת התגובות השליליות שלו וחוזר חלילה. 

לילד יש חשיבה מאגית ,כל דבר שמתרחש במציאות החיצונית , נתפס שזה קורה בגללו.

כתוצאה מכך ילד עם הפרעת קשב מתחיל לפתח דימוי שלילי כלפי עצמו , תחושת המסוגלות נפגעת , 

חש תחושות של כישלון, בושה, אשמה , תסכול, חוסר אונים ,בדידות ודחיה.

תחושות אלו יפגעו בסופו של דבר בדימוי העצמי ,יתחיל לפתח קשיים רגשיים שיבואו לידי ביטוי בתפקוד הרגשי, לימודי וחברתי..

צעירות וצעירים רבים, שאובחנו עם ADHD בילדותם, נדרשים להתמודד בתחילת הבגרות עם אבני דרך התפתחותיות מאתגרות וייחודיות: תוך רכישת מיומנויות התמודדות מתאימות.

גם במערכת הזוגית , קיימים אתגרים מורכבים שייחודיים לזוגות בהן אחד מבני הזוג סובל מהפרעת 

הקשיים מתבטאים בשני אופנים:

  1. קשיים אובייקטיביים- בשל המאפיינים של בן\ת הזוג כמו קושי לעמוד במשימות, חוסר ריכוז, קושי בלהקשיב .
  2. קשיים סובייקטיביים שמושפעים מהדימוי העצמי של  בן\ת הזוג והקשים הרגשיים הנלווים לכך כמו  פחד מאינטימיות בשל   היסטוריה של דחיה מצד קבוצת השווים , המורים ובני משפחה  עלולה להוביל להתפתחות חרדה ממערכות יחסים אינטימיות ומביקורת בין-אישית, זאת לאור ההתנסויות בפגיעה והרגישות הרבה שנוצרה בעתיה.

זוגיות עם ADHD

כל האתגרים הקיימים בזוגיות כפי שפרטתי ,יש להם פוטנציאל של העצמה בזוגיות עם הפרעת קשב. 

זוגיות עם הפרעת קשב עלולה לגרום לתחושת תסכול , כעס, בדידות ,עייפות ושחיקה. 

זוגיות כזו מאופיינת יותר מהממוצע בקונפליקטים, חוסר אינטימיות ,אי קיום הסכמים ,אי לקיחת אחריות בבית והתנהגות אגרסיבית 

בתחילת הקשר, יש התאהבות ,אנו בוחנים את בן\ת הזוג במשקפיים ורודות ואידיאליות, 

אנחנו גם נתאים את עצמו לבן\ת  הזוג כדי להתחבר אחד לשני אולם אחרי שההתאהבות מסתיימת, מגיעה האהבה ושם יש את האתגר כי אנו רואים את בן הזוג באופן יותר מפוכח. 

דברים שלא הפריעו פעם מתחילים להפריע 

החיים עם בן זוג שסובל מ-ADHD

 כולנו  זקוקים לתחושת ביטחון, יציבות, וודאות ושקט פנימי.

החיים במחיצת בן\ת זוג עם הפרעת קשב יכולים להיות מופרים ובמקום זאת יופיעו תחושות של  כעס, שחיקה, תשישות ותסכול ".

הדבר בא לידי ביטוי בחוסר ארגון, בשכחה, באימפולסיביות, קושי להקשיב, בהסחת דעת, צורך בגירויים , קשיים בהתארגנות, לקיחת הרבה דברים על עצמו , בארגון הזמן, איחורים ודחיינות , תגובות מביכות וחסרות  טקט ,חוסר סדר, איבוד דברים, חוסר סדר (ערימות כלים בכיור), דילוג על תשלומים , רגישות יתר 

מה שנראה לבת הזוג של בן הזוג עם הפרעת הקשב, לו עצמו, הדבר יראה  בסדר כמו שיש ערמת דברים על השולחן, שינוי תוכניות, לדבר על נושא ולעבור אסוציאטיבית לנושא אחר .

בן הזוג מתחיל לעשות משהו שצריך, אבל באמצע הוא מתפזר ולרוב אינו מסיים את המשימה או שזה נמשך "לנצח".

בן הזוג נוטה להתפרץ משטויות, אבל אז נרגע ולא מבין על מה כל המהומה.

כל אלו עלולים לגרום לכעס, חוסר אונים ואף ייאוש שבסופו של דבר יפגעו באינטימיות ויביאו לריחוק .עם כל זה ,הזוגיות צריכה להתמודד.

בעיקר עם בזוגיות אחד מבני הזוג זקוק לשקט וסדר, יכול לחוש עוררות-יתר רגשית ופיזיולוגית עבור 

לא פעם מתעוררות מריבות קשות וחזרתיות, כמו תקליט שבור, סביב סוגיות של אי-סדר, ביצוע משימות ושכחת מטלות באחריות המתמודד. 

"אתה לא מקשיב לי"

אמרתי לך כבר"

שוב שכחת לקנות?

כיצד להתמודד עם זוגיות בהפרעת קשב 

האחריות על ההתמודדות מוטלת על שני בני הזוג. 

  1. אבחנה, ידע  ומודעות , להבין שבן הזוג סובל מהפרעת קשב, ההתנהגות שלו היא לא נגדי, הדברים קורים בשל קושי אמיתי ולא כדי לפגוע בי. 

. כשבני הזוג מבינים את השפעת הפרעת הקשב וריכוז, אפשר למתן את הקונפליקטים ואת הריבים, להבין שזה הקשב וריכוז "אשם", וכך לקדם שותפות הרמונית יותר.

  1. הכרה וקבלה של ההפרעה משני בני הזוג, שתמנע פרשנות לא נכונה של ההתנהגות. הימנעות מביקורת. הבנה וקבלה תאפשר לבעל ההפרעה להיות חשוף ולא להסתתר.

הרבה דברים ,ההתנהגות מחריפה בשל תחושת ביקורת ,אי קבלה, ,כעס, דבר זה מחזק את החרדה בה נתון הפרעת הקשב ובכך במקום להחליש אותם ,הם מחזקים את התגובות.

  1. לכן יכולת הכלה של בן הזוג, קבלה ,תוך בניית קודים ברורים ,כללים ותיאום ציפיות, יכול בהחלט להחליש את הסימפטום. כדי להתמודד עם מצבים בלתי פוסקים אלו, חיוני לטפח אמפתיה, סבלנות וסובלנות.
  2. בן הזוג שסובל מסיפטומים ייסגל לעצמו כלים מעשיים הן לבד או בעזרת לבד שיצמצמו את ההתנהגויות הנובעות מהפרעת הקשב. (אימון אייש, סי בי טי ). 
  3. תקשורת פתוחה בה ניתן לדבר על התסכולים, הקשיים, בלי מסכות ,ביטחון, אמון 
  4. שימוש בדיאלוג לפתרון קונפליקטים
  5. לרכוש הרגלים בהם מונחים אובייקטים חשובים במקומות קבועים ובעיקר ללמוד מהניסיון ולבסס נורמה של תיקון התנהגויות שתורמות לפיזור הדעת ולהסחה.

למידה כיצד לחיות עם הקושי על בסיס 2 מנגנונים מרכזיים: עקיפה – מציאת דרכים אלטרנטיביות לטפל בזוגיות ובסיטואציות חיים אחרות, מבלי להתנגש במאפיינים של הפרעת הקשב. פיצוי – פיתוח דפוסים שמביאים לידי ביטוי נקודות כוח. אלה ישדרגו את איכות החיים מרמה של "הישרדות" לרמה של "התמודדות".

שימוש בתמיכה מקצועית כגון קואצינג, יעוץ זוגי, טיפול קוגניטיבי-התהגותי ועוד.

פתרונות יצרתיים

"לבעלי הפרעות קשב חשיבה יצירתית, גמישה ורב ממדית, יכולת להתמודד עם מצבים עמומים וחלקיים, קליטה מהירה ואינטואיציה, ספונטניות  יכולת להפעיל תהליכי תובנה ולהשתנות, דחף חזק להצליח, עמידה עיקשת במטרות לאורך זמן, התלהבות וסקרנות, הספקים עצומים ואנרגיות גבוהות, יכולת לגייס אחרים על מנת להתקדם ורגישות בין-אישית" מסבירה ד"ר וורמברנד.

דוגמאות למעקפים:

במקום לשאול כל הזמן את הבעל עם הפרעת הקשב: "למה עוד פעם אתה לא מסוגל לזכור היכן הנחת את המפתחות?"(שאלה שנותנת תחושה של אי הבנה ואי קבלה), אפשר לשוחח על דרכים כדי לעקוף את הנטייה הבלגניסטית ע"י קביעת מקום בבית, רצוי ליד הדלת, שבו מניחים את כל החפצים שתמיד הולכים לאיבוד (תיק, נייד, ארנק וכו'). התנהגות כזו נותנת תחושה של קבלה מחד, אבל שימת גבולות כך שגם בני הבית האחרים יוכלו לחיות בבית בתחושה חיובית. במקום להגיד לאשה: "שוב בזבזת כסף ללא צורך בקניות!" אפשר לייצר רשימה מסודרת ושקולה לפני ההליכה לקניות. אם יש מודעות מספקת, יתכן שהאשה לא תלך עם כרטיס האשראי באופן קבוע בתיק, מה שימנע ממנה קניות אימפולסיביות ובלתי מחושבות. הדבר החשוב ביותר בדוגמאות אלה הוא שהקשיים היומיומיים אינם מייצרים כעס, לעג או התחשבנות אלא ניתן לבחון בהבנה ובכבוד את "נקודות התורפה" ולחפש להן מעקפים. דוגמאות לפיצוי: במקום להגיד לבת הזוג: "שוב האוכל שלך לא טעים!" אפשר לחפש את התחום האחר בבית שהיא מצליחה בו, נניח אירוח של חברים או שמירה על אסטטיקה ויופי. יתכן שאין לה יכולת לגייס את הסבלנות או תשומת הלב שנדרש בבישול, אולם החלק החברתי והיצירתי שלה מפותח ומעורר השראה ויכול להוות מקור לחיזוק הזוגיות.

המסע הזוגי אינו רק כדי להתגבר על אתגרים, אלא מדובר גם בחגיגת הצלחות, קטנות וגדולות. הדגשת הישגים והתקדמות, גם כאלה הקשורות לשינויים קטנים בשגרה, יכולה לחזק את ההערכה העצמית ואת הקשר הזוגי. יצירת סביבה שמעריכה צמיחה הדדית תורמת לגישה חיובית להתגברות על קשיים.חיזוקים חיוביים מאוד חשובים לאנשי הקשב ובכלל.

 חיי נישואין בצל הפרעת קשב הם מסע מורכב, אבל לא בלתי אפשרי, כי קיימות הזדמנויות לצמיחה וחיזוק הדדי. גישה רגישה, מחויבות אקטיבית וחיפוש אחר משאבים מקצועיים יכולים ליצור את הבסיס למערכת יחסים עמידה ומעשירה לאורך זמן.

כדי לשמור על מערכת היחסים, צריך לחזק דווקא את המאפיינים של בעלי הפרעות קשב התורמים לזוגיות. עשויה להיות להם למשל חשיבה יצירתית, גמישה ורב-ממדית, יכולת להתמודד עם מצבים עמומים וחלקיים, קליטה מהירה ואינטואיציה, התלהבות וסקרנות, הספקים עצומים ואנרגיות גבוהות, יכולת לגייס אחרים כדי להתקדם ורגישות בין-אישית. איך עושים את זה? הנה שלוש דרכים יעילות:

כתבה:

עדה אביעדM.S.W

מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת.

www.adaa.co.il

דף הבית | טיפול אישי | טיפול זוגי | טיפול משפחתי | צרו קשר
עדה אביעד, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת © 2010-2020 כל הזכויות שמורות